נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

עבודה – פיטורים ואבטלה – פיצויי פיטורים

תוכן ענינים

סעיף 1

רכיבי השכר

Go

2

סעיף 1א

שכר משרה אחת

Go

2

סעיף 2

חישוב השכר לפי הסכם קיבוצי

Go

2

סעיף 3

אישור על קיום הסכם קיבוצי

Go

2

סעיף 4

חישוב השכר כשאין הסכם קיבוצי

Go

2

סעיף 5

תשלום תוספת יוקר

Go

2

סעיף 5א

חישוב פיצויים בחופשה ללא תשלום

Go

2

סעיף 6

שינוי בשכר אחרון

Go

2

סעיף 7

עבודה חלקית

Go

2

סעיף 8

הפחתת שכר

Go

2

סעיף 9

שכר קבלני

Go

2

סעיף 10

הפסקות שאינן באות במנין

Go

2

סעיף 11

בן משפחה

Go

3

סעיף 12

התפטרות לרגל העתקת מגורים

Go

3

סעיף 13

השם

Go

3


תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964*

          בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 6, 8, 13 ו-33 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

רכיבי השכר

1.    (א)  הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:

(1)   שכר יסוד;

(2)   תוספת ותק;

(3)   תוספת יוקר המחיה;

(4)   תוספת משפחה.

          (ב)  נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

          (ג)   לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.

שכר משרה אחת תק' (מס' 2)  תשכ"ח-1968

1א.     לענין חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד על פי תקנות אלה ממעביד פלוני, יובא בחשבון שכר העבודה שהשתלם לעובד על ידי אותו מעביד בעד משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה.

מיום 14.3.1968

תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2195 מיום 14.3.1968 עמ' 962

הוספת תקנה 1א

חישוב השכר לפי הסכם קיבוצי תק' תשכ"ז-1967 תק' תשכ"ח-1968 תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

2.    השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן - שכר אחרון), ובעד יתרת התקופה - לפי 80 אחוז לפחות מהשכר האחרון.

מיום 2.2.1967

תק' תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 1994 מיום 2.2.1967 עמ' 1380

2. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד שלוש השנים האחרונות ארבע השנים האחרונות שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן – שכר אחרון).

מיום 11.1.1968

תק' תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619

2. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד ארבע השנים האחרונות התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן – שכר אחרון).

מיום 20.7.1973

תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3037 מיום 20.7.1973 עמ' 1676

2. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן – שכר אחרון) ובעד יתרת התקופה – לפי 80 אחוז לפחות מהשכר האחרון.

אישור על קיום הסכם קיבוצי

3.    אישור של הממונה הראשי על יחסי עבודה כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יהיה ראיה מכרעת לענין תקנה 2.

חישוב השכר כשאין הסכם קיבוצי

4.    השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, יהיה:

תק' תשכ"ז-1967 תק' תשכ"ח-1968

(1)   בעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) - שכרו האחרון של העובד;

תק' (מס' 2)  תשל"ג-1973

(2)   בעד יתרת התקופה - שכר העבודה הממוצע של העובד, בלי תוספת יוקר המחיה, כשהוא מחושב לכל התקופה שבעדה מגיעים הפיצויים, בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר הממוצע האמור בשיעור לפיו חושבה תוספת יוקר המחיה בשכרו האחרון, אך בשום מקרה לא פחות מ-80 אחוז מהשכר האחרון.

מיום 2.2.1967

תק' תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 1994 מיום 2.2.1967 עמ' 1380

(1) בעד שלוש השנים האחרונות ארבע השנים האחרונות שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) - שכרו האחרון של העובד;

מיום 11.1.1968

תק' תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619

(1) בעד ארבע השנים האחרונות התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) - שכרו האחרון של העובד;

מיום 20.7.1973

תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3037 מיום 20.7.1973 עמ' 1676

(2) בעד יתרת התקופה - שכר העבודה הממוצע של העובד, בלי תוספת יוקר המחיה, כשהוא מחושב לכל התקופה שבעדה מגיעים הפיצויים, בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר הממוצע האמור בשיעור לפיו חושבה תוספת יוקר המחיה בשכרו האחרון, אך בשום מקרה לא פחות מ-80 אחוז מהשכר האחרון.

תשלום תוספת יוקר תק' תשל"ח-1978 תק' תשמ"ז-1987

5.    (א)  על אף האמור בתקנות 2 ו-4, היתה הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד ביום מילוי התנאי האמור או ביום תום התקופה האמורה, לפי הענין, אילו המשיך לעבוד.

תק' תשמ"ז-1987

          (ב)  נדחה מועד תשלום פיצויי הפיטורים מכוח הוראה של חיקוק, למועד שלאחר הפסקת יחסי עובד ומעביד, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד, במועד תשלום פיצויי הפיטורים שנקבע באותו חיקוק, אילו המשיך לעבוד.

מיום 20.7.1973

תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3037 מיום 20.7.1973 עמ' 1676

ביטול תקנה 5

הנוסח הקודם:

שכר ממוצע - מהו

5. לענין חישוב פיצויי פיטורים לפי שכר עבודה ממוצע רואים 80% משכרו האחרון של העובד כשכר שישמש בסיס לחישוב הפיצויים, אם לא הוכח אחרת.

מיום 20.7.1978

תק' תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3861 מיום 20.6.1978 עמ' 1540

הוספת תקנה 5

מיום 1.4.1987

תק' תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5021 מיום 1.4.1987 עמ' 742

5. (א) על אף האמור בתקנות 2 ו-4, היתה הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד ביום מילוי התנאי האמור או ביום תום התקופה האמורה, לפי הענין, אילו המשיך לעבוד.

(ב) נדחה מועד תשלום פיצויי הפיטורים מכוח הוראה של חיקוק, למועד שלאחר הפסקת יחסי עובד ומעביד, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד, במועד תשלום פיצויי הפיטורים שנקבע באותו חיקוק, אילו המשיך לעבוד.

חישוב פיצויים בחופשה ללא תשלום תק' תשמ"א-1981

5א.     לענין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שהיה בחופשה ללא תשלום יהיה השכר האחרון –

(1)   בחופשה ללא תשלום מכוח הוראה של דין - השכר שהיה משתלם לו ערב פיטוריו אילו עבד אצל אותו מעביד;

(2)   בכל מקרה אחר - השכר שהשתלם לו ערב יציאתו לחופשה ללא תשלום בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר האמור בשיעור שהיה מתווסף לשכרו האמור אילו עבד אצל אותו מעביד ערב פיטוריו.

מיום 4.5.1981

תק' תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4231 מיום 4.5.1981 עמ' 955

הוספת תקנה 5א

שינוי בשכר אחרון

6.    חל בשכרו האחרון של העובד שינוי זמני, יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור.

עבודה חלקית

7.    עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.

הפחתת שכר

8.    חלה הפחתה בשכרו של עובד אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה.

שכר קבלני

9.    היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים.

הפסקות שאינן באות במנין

10.  לענין קביעת סכום הפיצויים לא יובאו במנין:

(1)   שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור בסעיף 2(1) לחוק;

ת"ט תשכ"ד-1964

(2)   תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 2(1) לחוק העודפת של 120 יום;

(3)   תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד–1953;

(4)   הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;

(5)   הפסקה כאמור בסעיף 2(9) לחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.

מיום 6.2.1964

ת"ט תשכ"ד-1964

ק"ת תשכ"ד מס' 1541 מיום 6.2.1964 עמ' 758

(2) תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 3(1) בסעיף 2(1) לחוק העודפת של 120 יום;

בן משפחה

11.  בן-משפחה לענין סעיף 6 לחוק הוא אחד מאלה:

(1)   בן-זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו;

(2)   ילדו של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג;

(3)   הורה של העובד;

(4)   נכדו של העובד, סבו או הורה של בן-זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

התפטרות לרגל העתקת מגורים

12.  (א)  רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.

          (ב)  רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק, אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

          בתקנת משנה זו –

          "ישוב חקלאי" - קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

תק' תשכ"ו-1965 תק' תשל"ו-1975 תק' תשל"ט-1979 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982 תק' תשמ"ד-1984 תק' תשמ"ה-1984 תק' תש"ן-1990 ת"ט תשע"ה-2015

          "ישוב באזור פיתוח" - אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.

תק' תשכ"ה-1965

          (ג)   רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

תק' תשל"א-1971

          (ד)  רואים התפטרות של עובד כפיטורים לענין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לענין זה שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים.

תק' תשל"ג-1973

          (ה)  רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

תק' תשל"ה-1975

          (ו)   רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לתקופה העולה על ששה חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.

תק' תשל"ו-1975

          (ז)   רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור ששה חדשים לפחות; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

תק' תשמ"ב-1982

          (ח)  רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג העובד בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לענין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים על-פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות.

תק' תשנ"ח-1998 תק' תשס"א-2001

          (ט)  רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.

מיום 21.1.1965

תק' תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1676 מיום 21.1.1965 עמ' 1254

הוספת תקנת משנה 12(ג)

מיום 23.12.1965

תק' תשכ"ו-1965

ק"ת תשכ"ו מס' 1812 מיום 23.12.1965 עמ' 511

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי.

מיום 19.8.1971

תק' תשל"א-1971

ק"ת תשל"א מס' 2731 מיום 19.8.1971 עמ' 1493

הוספת תקנת משנה 12(ד)

מיום 28.6.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3028 מיום 28.6.1973 עמ' 1563

הוספת תקנת משנה 12(ה)

מיום 22.3.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3295 מיום 20.2.1975 עמ' 912

הוספת תקנת משנה 12(ו)

מיום 18.11.1975

תק' תשל"ו-1975

ק"ת תשל"ו מס' 3432 מיום 18.11.1975 עמ' 468

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה.

(ג) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

(ד) רואים התפטרות של עובד כפיטורים לענין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לענין זה שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים.

(ה) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

(ו) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לתקופה העולה על ששה חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.

(ז) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור ששה חדשים לפחות; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).

מיום 4.9.1979

תק' תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 4023 מיום 4.9.1979 עמ' 1831

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף.

מיום 7.7.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4378 מיום 7.7.1982 עמ' 1279

הוספת תקנת משנה 12(ח)

מיום 12.8.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4392 מיום 12.8.1982 עמ' 1456

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל.

מיום 5.1.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4574 מיום 5.1.1984 עמ' 688

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר-ורדים, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה.

מיום 22.11.1984

תק' תשמ"ה-1984

ק"ת תשמ"ה מס' 4732 מיום 22.11.1984 עמ' 362

ת"ט תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7485 מיום 29.1.2015 עמ' 806

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר-ורדים, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר.

מיום 16.8.1990

תק' תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5286 מיום 16.8.1990 עמ' 966

ת"ט תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7485 מיום 29.1.2015 עמ' 806

(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

"ישוב באיזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר-ורדים, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר.

מיום 15.6.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5905 מיום 15.6.1998 עמ' 896

הוספת תקנת משנה 12(ט)

מיום 25.7.2001

תק' תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6117 מיום 25.7.2001 עמ' 963

(ט) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.

השם

13.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964".

א' בשבט תשכ"ד (15 בינואר 1964)                      יגאל אלון

                                                                                            שר העבודה

גפני



* פורסמו ק"ת תשכ"ד מס' 1534 מיום 20.1.1964 עמ' 632.

ת"ט ק"ת תשכ"ד מס' 1541 מיום 6.2.1964 עמ' 758.

תוקנו ק"ת תשכ"ה מס' 1676 מיום 21.1.1965 עמ' 1254 – תק' תשכ"ה-1965.

ק"ת תשכ"ו מס' 1812 מיום 3.12.1965 עמ' 511 – תק' תשכ"ו-1965.

ק"ת תשכ"ז מס' 1994 מיום 2.2.1967 עמ' 1380 – תק' תשכ"ז-1967.

ק"ת תשכ"ח מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619 – תק' תשכ"ח-1968.

ק"ת תשכ"ח מס' 2195 מיום 14.3.1968 עמ' 962 – תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968.

ק"ת תשל"א מס' 2731 מיום 19.8.1971 עמ' 1492 – תק' תשל"א-1971.

ק"ת תשל"ג מס' 3028 מיום 28.6.1973 עמ' 1563 – תק' תשל"ג-1973.

ק"ת תשל"ג מס' 3037 מיום 20.7.1973 עמ' 1676 – תק' (מס' 2) תשל"ג-1973.

ק"ת תשל"ה מס' 3295 מיום 20.2.1975 עמ' 912 – תק' תשל"ה-1975; $$$ תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. ###

ק"ת תשל"ו מס' 3432 מיום 18.11.1975 עמ' 468 – תק' תשל"ו-1975.

ק"ת תשל"ח מס' 3861 מיום 20.6.1978 עמ' 1540 – תק' תשל"ח-1978; $$$ תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. ###

ק"ת תשל"ט מס' 4023 מיום 4.9.1979 עמ' 1831 – תק' תשל"ט-1979.

ק"ת תשמ"א מס' 4231 מיום 4.5.1981 עמ' 955 – תק' תשמ"א-1981.

ק"ת תשמ"ב מס' 4378 מיום 7.7.1982 עמ' 1279 – תק' תשמ"ב-1982.

ק"ת תשמ"ב מס' 4392 מיום 12.8.1982 עמ' 1456 – תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982.

ק"ת תשמ"ד מס' 4574 מיום 5.1.1984 עמ' 688 – תק' תשמ"ד-1984.

ק"ת תשמ"ה מס' 4732 מיום 22.11.1984 עמ' 362 – תק' תשמ"ה-1984. ת"ט ק"ת תשע"ה מס' 7485 מיום 29.1.2015 עמ' 806.

ק"ת תשמ"ז מס' 5021 מיום 1.4.1987 עמ' 742 – תק' תשמ"ז-1987.

ק"ת תש"ן מס' 5286 מיום 16.8.1990 עמ' 966 – תק' תש"ן-1990. ת"ט ק"ת תשע"ה מס' 7485 מיום 29.1.2015 עמ' 806.

ק"ת תשנ"ח מס' 5905 מיום 15.6.1998 עמ' 896 – תק' תשנ"ח-1998.

ק"ת תשס"א מס' 6117 מיום 25.7.2001 עמ' 963 – תק' תשס"א-2001.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות