עבודה – שכר ושעות עבודה – הגנת השכר
| סעיף 1 | הגדרות | Go | 4 |
| סעיף 2 | חובת תשלום במזומנים | Go | 4 |
| סעיף 3 | תשלום בשווה כסף | Go | 4 |
| סעיף 4 | איסור הגבלות | Go | 5 |
| סעיף 5 | איסור שכר כולל | Go | 5 |
| סעיף 6 | דרך תשלום שכר | Go | 5 |
| סעיף 7 | שכרו של עובד שנפטר | Go | 5 |
| סעיף 8 | עיקול, העברה ושעבוד | Go | 5 |
| סעיף 9 | מועד לתשלום שכר חדשי | Go | 6 |
| סעיף 10 | מועד לתשלום שכר שאינו שכר חדשי | Go | 6 |
| סעיף 11 | מועד לתשלום שכר קיבולת | Go | 6 |
| סעיף 12 | מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק | Go | 6 |
| סעיף 13 | מועדים מיוחדים לתשלום שכר | Go | 6 |
| סעיף 14 | הגדלת שכר | Go | 6 |
| סעיף 15 | מקום ושעות לתשלום השכר | Go | 6 |
| סעיף 16 | קצבה ופיצוי הלנת קצבה | Go | 6 |
| סעיף 16א | תשלום ראשון של קצבה | Go | 7 |
| סעיף 16ב | תשלום הפרשים | Go | 7 |
| סעיף 16ג | הגשת בקשה | Go | 7 |
| סעיף 17 | פיצוי הלנת שכר | Go | 7 |
| סעיף 17א | התיישנות | Go | 8 |
| סעיף 18 | הפחתת פיצוי | Go | 8 |
| סעיף 18א | תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה | Go | 8 |
| סעיף 19 | פשיטת רגל ופירוק תאגיד | Go | 8 |
| סעיף 19א | חוב קופת גמל כשכר מולן | Go | 8 |
| סעיף 19ב | ביטוח במספר קופות גמל | Go | 9 |
| סעיף 19ג | שמירת זכויות | Go | 9 |
| סעיף 20 | פיצויי הלנת פיצויי פיטורים | Go | 10 |
| סעיף 24 | פנקס שכר ותלוש שכר | Go | 11 |
| סעיף 25 | ניכויים משכר עבודה | Go | 11 |
| סעיף 25א | העברת סכומים שנוכו | Go | 12 |
| סעיף 25ב | עונשין | Go | 12 |
| סעיף 26 | אחריות נושא משרה בתאגיד | Go | 12 |
| סעיף 26א | סמכות שיפוט ותרופות | Go | 13 |
| סעיף 26ב | נטל הוכחה | Go | 13 |
| סעיף 26ג | פיצוי הלנת שכר והליך פלילי | Go | 13 |
| סעיף 28 | זכות תביעה | Go | 14 |
| סעיף 28א | הגנה על עובד | Go | 14 |
| סעיף 30 | ערבות מעסיק חדש לחוב קודמו | Go | 14 |
| סעיף 31 | ביצוע ותקנות | Go | 14 |
| סעיף 32 | חובת התייעצות | Go | 14 |
| סעיף 33 | המדינה כמעסיק | Go | 14 |
| סעיף 34 | שמירת זכויות | Go | 14 |
| סעיף 35 | ביטולים | Go | 14 |
| סעיף 36 | תחילה | Go | 14 |
הגדרות
1. בחוק זה –
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
החלפת הגדרת "שכר מולן"
הנוסח הקודם:
"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם במועד הנקוב בסעיפים 9 עד 12 או במועד שנקבע לפי הסעיפים 13 או 14;
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 13) תש"ם-1979 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 100 (ה"ח 1201)
החלפת הגדרת "קופת גמל"
הנוסח הקודם:
"קופת גמל" – קופת חולים, אגודת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח, שהעובד חבר בהן.
מיום 4.12.1979
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 951 מיום 4.12.1979 בעמ' 30 (ה"ח 1418)
"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד שהמעסיק והעובד או המעביד המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987
"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
הוספת הגדרת "היום הקובע"
מיום 1.7.1987
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 83 (ה"ח 1766)
ת"ט תשמ"ח-1987
ס"ח תשמ"ז מס' 1229 מיום 26.11.1987 בעמ' 10
"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
"הפרשי הצמדה", לגבי תקופה פלונית – הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה.
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה"
חובת תשלום במזומנים (תיקון מס' 30) תשע"ח-2018
2. (א) שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-4 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.
(תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
(ב) הוצגו השיק או המחאת הדואר לפרעון תוך שני חדשים לאחר מסירתם לעובד ולא שולמו לא תישמע טענת המעסיק, שהיה אפשר להשיג תשלום במועד קודם או מאוחר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(ב) הוצגו השיק או המחאת הדואר לפרעון תוך שני חדשים לאחר מסירתם לעובד ולא שולמו לא תישמע טענת המעביד המעסיק, שהיה אפשר להשיג תשלום במועד קודם או מאוחר.
מיום 1.1.2019
תיקון מס' 30
ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 438 (ה"ח 945)
(א) שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-4 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.
תשלום בשווה כסף
3. מותר בהסכמת העובד לשלם חלק משכר עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהיא נוהג מקובל בתנאי עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.
איסור הגבלות (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
4. (א) לא יחייב מעסיק את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו, או להזדקק לשירותיהם ולא יגביל מעסיק בכל דרך אחרת זכותו של עובד להשתמש בשכר עבודתו.
(ב) מקום עבודה שאין העובד יכול להשיג בו מצרכים או לקבל שירותים שהוא זקוק להם, וסיפק אותם המעסיק בעצמו או על ידי מי שקשור בו או במפעלו יסופקו לעובד מצרכים ושירותים אלה במחיר הוגן שאין בו ריווח; ואם סופקו על דעת המעסיק על ידי אדם מהחוץ – יסופקו במחיר הוגן. המחיר בו יסופקו מצרכים ושירותים כאמור טעון הסכמת ועד העובדים במפעל, ובמקרה של חילוקי דעות יקבע את המחיר מי שהוסמך לכך על-ידי שר העבודה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
4. (א) לא יחייב מעביד מעסיק את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו, או להזדקק לשירותיהם ולא יגביל מעביד מעסיק בכל דרך אחרת זכותו של עובד להשתמש בשכר עבודתו.
(ב) מקום עבודה שאין העובד יכול להשיג בו מצרכים או לקבל שירותים שהוא זקוק להם, וסיפק אותם המעביד המעסיק בעצמו או על ידי מי שקשור בו או במפעלו יסופקו לעובד מצרכים ושירותים אלה במחיר הוגן שאין בו ריווח; ואם סופקו על דעת המעביד המעסיק על ידי אדם מהחוץ – יסופקו במחיר הוגן. המחיר בו יסופקו מצרכים ושירותים כאמור טעון הסכמת ועד העובדים במפעל, ובמקרה של חילוקי דעות יקבע את המחיר מי שהוסמך לכך על-ידי שר העבודה.
איסור שכר כולל (תיקון מס' 8) תש"ל-1970
5. עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 – רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה.
מיום 1.4.1964
תיקון מס' 8
ס"ח תש"ל מס' 588 מיום 29.3.1970 בעמ' 40 (ה"ח 853)
5. עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 - רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה.
דרך תשלום שכר (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012
6. (א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה – חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
(תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987
(ב) שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'ו לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות התעסוקה.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
החלפת סעיף 6
הנוסח הקודם:
דרך תשלום:
6. שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם, על פי הוראה בכתב של העובד, באמצעות לשכת עבודה כאמור בסעיף 25(4) או באמצעות בן זוגו, הורו, ילדו או חברו בעבודה.
מיום 1.7.1987
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 83 (ה"ח 1766)
ת"ט תשמ"ח-1987
ס"ח תשמ"ז מס' 1229 מיום 26.11.1987 בעמ' 10
6. (א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, בנק הדואר, לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ב) שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'ו לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות התעסוקה.
מיום 1.3.2006
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 92 (ה"ח 64)
(א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, בנק הדואר החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה – חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
מיום 31.1.2022
תיקון מס' 27
ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח 664)
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564
צו תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585
צו (מס' 2) תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570
צו תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832
צו (מס' 2) תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384
צו תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683
צו (מס' 2) תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704
צו תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643
צו (מס' 2) תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386
צו תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898
צו (מס' 2) תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584
צו תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912
צו (מס' 2) תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8251 מיום 24.7.2019 עמ' 3520
צו תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8332 מיום 22.1.2020 עמ' 454
צו (מס' 2) תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8662 מיום 20.7.2020 עמ' 1822
צו תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9129 מיום 31.1.2021 עמ' 1764
צו (מס' 2) תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9523 מיום 27.7.2021 עמ' 3830
(א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה – חברת הדואר) בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן – חוק הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
שכרו של עובד שנפטר (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977
7. נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה – ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו.
מיום 11.3.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 102 (ה"ח 1264)
7. נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לפי סעיף 6 לענין זה; לא הורה – ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו.
עיקול, העברה ושעבוד (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 21) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
8. (א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(תיקון מס' 12) תשל"ז-1977
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ד) (בוטל).
(תיקון מס' 12) תשל"ז-1977
(ה) קצבה המשתלמת מאת מעסיק או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.
(תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012
(ו) ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או חברת הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף זה על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
(תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977
(ז) הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
הוספת סעיפים קטנים 8(ד), 8(ה)
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
(א) מאה וששים לירות משכר העבודה הנותר אחרי זיכוי מס הכנסה אינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד בכל דרך אחרת; שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף זה בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 270 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 25 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 35 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 700 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א1) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות כל אחד מהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
מיום 21.7.1973
תק' תשל"ג-1973
ק"ת תשל"ג מס' 3022 מיום 21.6.1973 עמ' 1517
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 270 לירות 400 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 25 לירות 30 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 35 לירות 40 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 700 לירות 900 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.2.1975
תק' תשל"ה-1975
ק"ת תשל"ה מס' 3286 מיום 1.2.1975 עמ' 754
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 400 לירות 800 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות 100 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 30 לירות 50 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 40 לירות 50 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 900 לירות 1,800 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 11.3.1977
סעיף קטן 8(ד) מיום 1.4.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 102 (ה"ח 1264)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 800 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 100 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 50 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 50 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1,800 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א1) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות כל אחד מהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
(א1) מקום ששכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיו הסכומים שאינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד, אחרי הניכויים כאמור בסעיף קטן (א) – החלק העשרים וחמישה של הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישתנו לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1968; שר העבודה יפרסם ברשומות הודעה בדבר שינוי הסכומים האמורים בעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן זה עד כדי 10 לירות ובעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן (א1) עד כדי לירה אחת; שינוי כאמור לא יחול על עיקול, העברה או שעבוד שנעשו לפני פרסום הודעה עליו.
(ה) קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.
(ד) (ו) ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף זה על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
(ה) (ז) הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.
מיום 1.5.1977
הודעה תשל"ז-1977
י"פ תשל"ז מס' 2318 מיום 8.5.1977 עמ' 1290
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 800 לירות 1,510 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 100 לירות 190 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 50 לירות 90 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 50 לירות 90 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1800 לירות 2,630 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.10.1977
תיקון מס' 12א
ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 בעמ' 218 (ה"ח 1298)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 1,510 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 190 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 90 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 90 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 2,630 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.7.1978
הודעה תשל"ח-1978
י"פ תשל"ח מס' 2451 מיום 6.7.1978 עמ' 2176
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 1510 לירות 2,260 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 190 לירות 280 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 90 לירות 130 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 90 לירות 130 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 2630 לירות 3,940 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1979
הודעה תשל"ט-1979
י"פ תשל"ט מס' 2545 מיום 21.6.1979 עמ' 1682
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 2260 לירות 3,570 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 280 לירות 440 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 130 לירות 210 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 130 לירות 210 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 3940 לירות 6,230 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1980
הודעה תש"ם-1980
י"פ תש"ם מס' 2630 מיום 29.5.1980 עמ' 1725
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 3570 לירות 897 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 440 לירות 111 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 210 לירות 53 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 210 לירות 53 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 6230 לירות 1,566 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1981
הודעה תשמ"א-1981
י"פ תשמ"א מס' 1735 מיום 14.5.1981 עמ' 1735
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 897 שקלים 2,288 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 111 שקלים 283 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 53 שקלים 135 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 53 שקלים 135 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1,566 שקלים 3,995 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1982
הודעה תשמ"ב-1982
י"פ תשמ"ב מס' 2826 מיום 17.6.1982 עמ' 2123
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 2,288 שקלים 4,739 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 283 שקלים 586 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 135 שקלים 280 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 135 שקלים 280 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 3,995 שקלים 8,275 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1983
הודעה תשמ"ג-1983
י"פ תשמ"ג מס' 2938 מיום 23.6.1983 עמ' 2290
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 4,739 שקלים 11,373 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 586 שקלים 1,406 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 280 שקלים 672 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 280 שקלים 672 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 8,275 שקלים 19,858 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1984
הודעה תשמ"ד-1984
י"פ תשמ"ד מס' 3052 מיום 10.5.1984 עמ' 2115
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 11,373 שקלים 36,944 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 1,406 שקלים 4,567 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 672 שקלים 2,183 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 672 שקלים 2,183 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 19,858 שקלים 64,506 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1985
הודעה תשמ"ה-1985
י"פ תשמ"ה מס' 3197 מיום 19.5.1985 עמ' 2273
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 36,944 שקלים 185,045 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 4,567 שקלים 22,875 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 2,183 שקלים 10,394 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 2,183 שקלים 10,394 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 64,506 שקלים 323,097 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.9.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 185,045 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 22,875 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 10,394 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 10,394 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 323,097 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" — שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) מקום ששכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיו הסכומים שאינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד, אחרי הניכויים כאמור בסעיף קטן (א) – החלק העשרים וחמישה של הסכומים האמורים בסעיך קטן (א).
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישתנו לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1968; שר העבודה יפרסם ברשומות הודעה בדבר שינוי הסכומים האמורים בעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן זה עד כדי 10 לירות ובעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן (א1) עד כדי לירה אחת; שינוי כאמור לא יחול על עיקול, העברה או שעבוד שנעשו לפני פרסום הודעה עליו.
מיום 1.7.1987
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 83 (ה"ח 1766)
ת"ט תשמ"ח-1987
ס"ח תשמ"ז מס' 1229 מיום 26.11.1987 בעמ' 10
(ו) ההגבלות שבסעיף חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף ז על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 בעמ' 181 (ה"ח 4)
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5(א) בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
מיום 1.3.2006
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 92 (ה"ח 64)
(ו) ההגבלות שבסעיף חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר חברת הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף ז על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) (בוטל).
(ה) קצבה המשתלמת מאת מעביד מעסיק או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.
מיום 31.1.2022
תיקון מס' 27
ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח 664)
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564
צו תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585
צו (מס' 2) תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570
צו תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832
צו (מס' 2) תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384
צו תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683
צו (מס' 2) תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704
צו תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643
צו (מס' 2) תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386
צו תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898
צו (מס' 2) תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584
צו תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912
צו (מס' 2) תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8251 מיום 24.7.2019 עמ' 3520
צו תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8332 מיום 22.1.2020 עמ' 454
צו (מס' 2) תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8662 מיום 20.7.2020 עמ' 1822
צו תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9129 מיום 31.1.2021 עמ' 1764
צו (מס' 2) תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9523 מיום 27.7.2021 עמ' 3830
(ו) ההגבלות שבסעיף חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או חברת הדואר החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף ז על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
מועד לתשלום שכר חדשי (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
9. שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
9. שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; לענין הסעיפים 17 עד 22 יראו אותו כשכר מולן מהיום הששה עשר לאחר מועד זה. בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
מועד לתשלום שכר שאינו שכר חדשי (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
10. שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
10. שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבד העובד; לענין הסעיפים 17 עד 22 יראו אותו כשכר מולן מהיום הששה עשר לאחר מועד זה; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועבד במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
10. שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבד הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועבד הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
מועד לתשלום שכר קיבולת (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
11. שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת.
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
11. שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה. שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, לא יראו את השכר לענין הסעיפים 17 עד 22 כמולן, אלא מהיום הששה עשר מגמר ביצוע העבודה ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת.
מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
12. חדל עובד להיות מועסק על ידי מעסיקו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועבד מועסק
12. חדל עובד להיות מועבד מועסק על ידי מעבידו מעסיקו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד.
מועדים מיוחדים לתשלום שכר (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964
13. שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועד לתשלום שכר עבודה שלא נקבע לו מועד בסעיפים 9 עד 12.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
החלפת סעיף 13
הנוסח הקודם:
13. שר העבודה רשאי , באישור ועדת העבודה של הכנסת , לקבוע מועד תשלום שכר לסוגי עבודה אשר מועדי תשלומם לא נקבעו בסעיפים 9 עד 12.
הגדלת שכר (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 9) תשל"א-1971 (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
14. (א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעסיק על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשת המעסיק שהוגשה לו לפני אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלום או לקבוע תשלומם לשיעורים.
(תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964
(ב) הוסכם בהסכם קיבוצי, או בהסכם בכתב שבין ארגון עובדים למעסיקים אף שאינו הסכם קיבוצי, על הגדלת שכר לתקופה עתידה, מותר שתשלום התוספת לשכר יידחה למועדים שייקבעו בהסכם כאמור, ובלבד שלא יידחה למועד מאוחר מששה חדשים לאחר היום שבו צריך היה להשתלם השכר אילמלא נדחה.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
הגדלת שכר בדיעבד
14. (א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי ממונה על גביית השכר, על פי בקשת המעביד שהוגשה לו לפי אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלומם או לקבוע תשלומם לשיעורים. סכום שלא שולם עד ליום החמישה עשר לאחר המועד שהוסכם עליו או שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר, הכל לפי הענין, ייחשב לענין הסעיפים 17 עד 22 שכר מולן.
(ב) הוסכם בהסכם קיבוצי, או בהסכם בכתב שבין ארגון עובדים למעבידים אף שאינו הסכם קיבוצי, על הגדלת שכר לתקופה עתידה, מותר שתשלום התוספת לשכר יידחה למועדים שייקבעו בהסכם כאמור, ובלבד שלא יידחה למועד מאוחר מששה חדשים לאחר היום שבו צריך היה להשתלם השכר אילמלא נדחה.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 בעמ' 176 (ה"ח 920)
(א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי ממונה על גביית השכר אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשת המעביד שהוגשה לו לפי אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלומם או לקבוע תשלומם לשיעורים. סכום שלא שולם עד ליום החמישה עשר לאחר המועד שהוסכם עליו או שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר שנקבע על ידי בית הדין האזורי, הכל לפי הענין, ייחשב לענין הסעיפים 17 עד 22 שכר מולן.
מיום 1.10.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)
(א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשת המעביד שהוגשה לו לפי אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלומם או לקבוע תשלומם לשיעורים. סכום שלא שולם עד ליום החמישה עשר לאחר המועד שהוסכם עליו או שנקבע על ידי בית הדין האזורי, הכל לפי הענין, ייחשב לענין הסעיפים 17 עד 22 שכר מולן.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
14. (א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד למעסיק על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשת המעביד המעסיק שהוגשה לו לפני אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלום או לקבוע תשלומם לשיעורים.
(ב) הוסכם בהסכם קיבוצי, או בהסכם בכתב שבין ארגון עובדים למעבידים למעסיקים אף שאינו הסכם קיבוצי, על הגדלת שכר לתקופה עתידה, מותר שתשלום התוספת לשכר יידחה למועדים שייקבעו בהסכם כאמור, ובלבד שלא יידחה למועד מאוחר מששה חדשים לאחר היום שבו צריך היה להשתלם השכר אילמלא נדחה.
מקום ושעות לתשלום השכר (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
15. שכר העבודה ישולם לעובד במקום העבודה ולכל המאוחר שעתיים לאחר גמר העבודה; אך לעובד במשמרת שניה או במשמרת שלישית, וכן למי שחדל להיות מועסק, מותר לשלם את השכר בשעות שבהן משתלם השכר ליתר העובדים.
לא ישולם שכר העבודה במקום בו נמכרים משקאות משכרים חוץ מהעובדים באותו מקום.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
15. שכר העבודה ישולם לעובד במקום העבודה ולכל המאוחר שעתיים לאחר גמר העבודה; אך לעובד במשמרת שניה או במשמרת שלישית, וכן למי שחדל להיות מועבד מועסק, מותר לשלם את השכר בשעות שבהן משתלם השכר ליתר העובדים.
לא ישולם שכר העבודה במקום בו נמכרים משקאות משכרים חוץ מהעובדים באותו מקום.
קצבה ופיצוי הלנת קצבה (תיקון מס' 15) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
16. (א) בסעיף זה –
"קצבת פרישה" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;
"קצבת נכות" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;
"קצבת שאירים" – תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעסיק או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;
"קצבה" – קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
"קצבה מולנת" – קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.
(תיקון מס' 16) תשמ"ד-1985
(ב) קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת – עם תום אותה תקופה.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ג) לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ג1) פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.
(ד) הוראות סעיפים 14, 17א ו-18 יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעסיק, יראו כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.
(ה) הוראות סעיף 20(ד) יחולו אף על תשלום פיצוי הלנת קצבה כאילו היה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף 16
הנוסח הקודם:
ממונים על גביית שכר העבודה
16. שר העבודה ימנה ממונים על גביית שכר עבודה (להלן – ממונים על גביית השכר); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
מיום 11.3.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 103 (ה"ח 1264)
הוספת סעיף 16
מיום 1.12.1981
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 בעמ' 317 (ה"ח 1515)
החלפת סעיף 16
הנוסח הקודם:
דין קצבה
16. שר העבודה רשאי, בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת, להחיל הוראות חוק זה הנוגעות לשכר מולן, כולן או מקצתן, על קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל, הכל בתנאים ובשינויים שנקבעו בתקנות, ובלבד ששיעורי הפיצוי של הלנת קצבה לא יעלו על השיעורים הנקובים בסעיף 17; תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או לסוגים של זכאים, מעבידים, קופות גמל או קצבאות.
מיום 1.10.1985
סעיפים קטנים 16(ג) ו-16(ג1) מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)
(א) בסעיף זה –
"קצבת פרישה" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;
"קצבת נכות" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;
"קצבת שאירים" – תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעביד או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;
"קצבה" – קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;
"קצבה מולנת" – קצבה שלא שולמה במועד בהתאם להוראות סעיף זה.
"קצבה מולנת" – קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.
(ב) קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת – עם תום אותה תקופה. לענין סעיף קטן (ג) וסעיפים 17א ו-18 יראו קצבה כמולנת מהיום הששה עשר לאחר מועד זה.
(ג) לקצבה מולנת יתווסף פיצוי, בעד כל חודש שבו היתה מולנת, בשיעור של 25% ממנה (להלן – פיצוי הלנת קצבה); הפיצוי בעד חלק של חודש יהיה החלק היחסי של 25%; פיצוי הלנת קצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן זה, חלק מהקצבה.
(ג) לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.
(ג1) פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) בסעיף זה –
"קצבת פרישה" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;
"קצבת נכות" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;
"קצבת שאירים" – תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעביד מעסיק או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;
"קצבה" – קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;
"קצבה מולנת" – קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.
(ב) קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת – עם תום אותה תקופה.
(ג) לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.
(ג1) פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.
(ד) הוראות סעיפים 14, 17א ו-18 יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעביד במעסיק, יראו כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.
תשלום ראשון של קצבה (תיקון מס' 15) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
16א. (א) על אף האמור בסעיף 16, לא יראו קצבה כמולנת –
(1) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה היתה על פי יזמת העובד – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום מסירת הודעת העובד למעסיק על הפרישה;
(2) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה מהעבודה היתה שלא על-פי יזמת העובד – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום הפרישה;
(3) לגבי קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום שהעובד או המעסיק הגיש את הבקשה לקצבה לקופת הגמל;
(4) לגבי קצבת נכות – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום מתן החלטת הועדה הרפואית שלפיה זכאי העובד לקצבת נכות או מיום הפרישה מהעבודה מחמת נכות, לפי המועד המאוחר יותר;
(5) לגבי קצבת שאירים – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו תשעים ימים מיום שאחד השאירים הגיש את הבקשה לקצבה, ואם הזכאות לקצבה זו תלויה על פי חיקוק או על פי תקנונה של קופת גמל במתן פסק דין או החלטה של בית משפט או של בית דין – עד תום החודש שבו נסתיימו שלושים ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה הסופיים, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
(ב) על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו-(5) לסעיף קטן (א), אם היו ברשות מי שחייב בתשלום הקצבה נתונים מספיקים לקביעת הזכאות לקצבה ושיעורה, תוך המועדים האמורים בהן, לא יחולו עליו הפסקאות האמורות החל מתום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מהיום שבו היו ברשותו הנתונים האמורים.
(ג) לא היו ברשות מי שחייב בתשלום קצבה נתונים מספיקים לחישוב סכום הקצבה המגיעה בארבעת החדשים הראשונים שלאחר המועדים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב), והוא שילם מקדמה על חשבון הקצבה בסכום המתאים לנתונים שהיו ברשותו בחודש שקדם לחודש שבו שולמה המקדמה, לא יראו את יתרת הקצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש האחרון לתשלום המקדמה.
מיום 1.12.1981
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 בעמ' 317 (ה"ח 1515)
הוספת סעיף 16א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) על אף האמור בסעיף 16, לא יראו קצבה כמולנת –
(1) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה היתה על פי יזמת העובד – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום מסירת הודעת העובד למעביד למעסיק על הפרישה;
(2) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה מהעבודה היתה שלא על-פי יזמת העובד – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום הפרישה;
(3) לגבי קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום שהעובד או המעביד המעסיק הגיש את הבקשה לקצבה לקופת הגמל;
(4) לגבי קצבת נכות – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום מתן החלטת הועדה הרפואית שלפיה זכאי העובד לקצבת נכות או מיום הפרישה מהעבודה מחמת נכות, לפי המועד המאוחר יותר;
(5) לגבי קצבת שאירים – עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו תשעים ימים מיום שאחד השאירים הגיש את הבקשה לקצבה, ואם הזכאות לקצבה זו תלויה על פי חיקוק או על פי תקנונה של קופת גמל במתן פסק דין או החלטה של בית משפט או של בית דין – עד תום החודש שבו נסתיימו שלושים ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה הסופיים, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
תשלום הפרשים (תיקון מס' 15) תשמ"א-1981
16ב. על אף האמור בסעיף 16, לגבי הפרש הנובע משינוי בסכום הקצבה לאחר שהוחל בתשלומה, לא יראו קצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים לאחר המועד שבו נקבע השינוי האמור או שבו הוא חל, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
מיום 1.12.1981
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 בעמ' 319 (ה"ח 1515)
הוספת סעיף 16ב
הגשת בקשה (תיקון מס' 15) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
16ג. עובד החייב לפרוש מעבודתו, על פי תנאי העסקתו, בהגיעו לגיל פלוני, או אם דרש ממנו מעסיקו לפרוש מעבודתו לפני שהגיע לגיל האמור, והוא זכאי עקב פרישתו לקצבת פרישה מקופת גמל – חייב מעסיקו להגיש בקשה כאמור בפסקה (3) לסעיף 16א(א) לפחות ששה חדשים לפני מועד הפרישה, ואם לא עשה כן יהיה העובד זכאי לקבל ממעסיקו פיצוי הלנת קצבה בעד התקופה שבה היו רואים את הקצבה כמולנת אילולא הוראות הפסקה האמורה.
מיום 1.12.1981
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 בעמ' 319 (ה"ח 1515)
הוספת סעיף 16ג
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
16ג. עובד החייב לפרוש מעבודתו, על פי תנאי העסקתו, בהגיעו לגיל פלוני, או אם דרש ממנו מעבידו מעסיקו לפרוש מעבודתו לפני שהגיע לגיל האמור, והוא זכאי עקב פרישתו לקצבת פרישה מקופת גמל – חייב מעבידו מעסיקו להגיש בקשה כאמור בפסקה (3) לסעיף 16א(א) לפחות ששה חדשים לפני מועד הפרישה, ואם לא עשה כן יהיה העובד זכאי לקבל ממעבידו ממעסיקו פיצוי הלנת קצבה בעד התקופה שבה היו רואים את הקצבה כמולנת אילולא הוראות הפסקה האמורה.
פיצוי הלנת שכר (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
17. (א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן – פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן;
(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)
החלפת סעיף 17
הנוסח הקודם:
17. לשכר מולן יווסף בעד השבוע הראשון להלנתו, או בעד חלק מאותו השבוע, חלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע שאחריו או חלק ממנו – חלק עשירי מהשכר המולן (להלן – פיצוי הלנת השכר); פיצוי להלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
התיישנות (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 7) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 18) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1994
17א. (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
(תיקון מס' 18) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעסיק את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
(תיקון מס' 18) תשנ"ג-1993
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א).
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
הוספת סעיף 17א
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
17א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית המשפט או לממונה על גבייית השכר לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 14 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית המשפט או הממונה בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 14 יום לתקופה של 30 יום.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)
17א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 14 יום 30 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 14 יום 30 ימים לתקופה של 30 יום 60 ימים.
מיום 27.1.1993
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ג מס' 1410 מיום 27.1.1993 בעמ' 47 (ה"ח 2115)
17א. (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 30 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 30 ימים לתקופה של 60 ימים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א).
מיום 17.11.1994
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ה מס' 1487 מיום 17.11.1994 בעמ' 14 (ה"ח 2298)
(א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 30 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 30 60 ימים לתקופה של 60 90 ימים.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד המעסיק את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
הפחתת פיצוי (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 7) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
18. בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)
החלפת סעיף 18
הנוסח הקודם:
18. (א) ממונה על גביית השכר רשאי, על פי בקשת המעביד שהוגשה תוך חודש ימים ממועד התשלום, ולאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע טענותיו, להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה או מסיבה אחרת שלמעביד לא היתה, ולא יכולה להיות כל שליטה עליה.
(ב) מקום שהמעביד פשט את הרגל, או שהוא חברה או אגודה שיתופית בפירוק, רשאי ממונה על גביית השכר, על פי בקשת הבא במקום המעביד, ואם ראה שמן הצדק הוא לעשות כן, להפחית את פיצוי הלנת השכר או לבטלו לגבי התקופה שאחרי תאריך מתן הצו המכריז על המעביד כפושט רגל או אחרי תאריך צו הפירוק, ואם לא ניתן צו פירוק – לגבי התקופה שלאחר תאריך התחלת הפירוק.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
18. בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכחו נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
18. בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
18א. התיישנה הזכות לפיצוי הלנת שכר, לפיצוי הלנת קצבה או לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, לפי סעיפים 17א ו-20(ד), או ביטל בית דין אזורי פיצוי הלנת שכר, פיצוי הלנת קצבה או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיפים 18 ו-20(ד), יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961, על אף האמור בסעיף 6 לאותו חוק.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)
הוספת סעיף 18א
חדלות פירעון או פירוק (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 ת"ט תשמ"ו-1985 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018
19. (א) ניתן לגבי מעסיק צו כאמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לא יהיה הנאמן או המפרק שמונה בהליך שניתן בו צו המנוי בסעיף האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שהנאמן או המפרק התחייב בו אחרי מתן הצו.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)
19. ממונה על גביית השכר רשאי, על פי בקשת עובד או בא כוח ארגון העובדים המייצגו, על פי בקשת עובד או בא כוח ארגון העובדים המייצגו שהוגשה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן לתת צו תשלום על שכר מולן (להלן – צו תשלום), ודינו של הצולענין הוצאה לפועל כדין פסק דין סופי של בית משפט שלום במשפט אזרחי, זולת אם בוטל הצו על ידי בית משפט שלום על סמך בקשה בדרך המרצה, שהגיש המעביד תוך שבעה ימים מהיום שבו נמסר לו הצו.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף 19
הנוסח הקודם:
צו תשלום
19. ממונה על גביית השכר רשאי, על פי בקשת עובד או בא כוח ארגון העובדים המייצגו שהוגשה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן לתת צו תשלום על שכר מולן (להלן – צו תשלום), ודינו של הצולענין הוצאה לפועל כדין פסק דין סופי של בית משפט שלום במשפט אזרחי, זולת אם בוטל הצו על ידי בית משפט שלום על סמך בקשה בדרך המרצה, שהגיש המעביד תוך שבעה ימים מהיום שבו נמסר לו הצו.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)
הוספת סעיף 19א
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
19א 19ב. (א) כונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל ומפרק חברה או אגודה שיתופית אינם חייבים בפיצוי הלנת שכר בעד פרק הזמן שראשיתו ששה חדשים לפני התאריך הקובע.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 בעמ' 176 (ה"ח 920)
ביטול סעיף קטן 19ב(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) לא יינתן צו תשלום נגד כונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל או נגד מפרק חברה או אגודה שיתופית.
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 100 (ה"ח 1201)
ת"ט תשל"ו-1976
ס"ח תשל"ו מס' 807 מיום 22.4.1976 בעמ' 175
19ב 19. (א) כונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל ומפרק חברה או אגודה שיתופית אינם חייבים בפיצוי הלנת שכר בעד פרק הזמן שראשיתו ששה חדשים לפני התאריך הקובע.
מיום 11.3.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 103 (ה"ח 1264)
פיצוי הלנה וצווי תשלום בפשיטת רגל
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 212 (ה"ח 1734)
החלפת סעיף 19
הנוסח הקודם:
פיצוי הלנה בפשיטת רגל
19. (א) כונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל ומפרק חברה או אגודה שיתופית אינם חייבים בפיצוי הלנת שכר בעד פרק הזמן שראשיתו ששה חדשים לפני התאריך הקובע.
(ב) (בוטל).
(ג) סעיף זה אינו חל על פירוק מרצון של חברה ועל שכר העבודה שכונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל או מפרק חברה או אגודה שיתופית יתחייבו בהם אחרי התאריך הקובע.
(ד) "התאריך הקובע" לענין סעיף זה – יום הגשת הבקשה לצו קבלת נכסים או לצו פירוק על ידי בית המשפט, או יום מתן צו פירוק לאגודה שיתופית, הכל לפי הענין.
מיום 3.11.1985
ת"ט תשמ"ו-1985
ס"ח תשמ"ו מס' 1161 מיום 3.11.1985 בעמ' 43
19. (א) ניתן לגבי מעביד צו כאמור בסעיף 127נה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, לא יהיה המפרק כמשמעותו בסעיף 127סא(א) לחוק האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שכונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל, מנהל עזבון בפשיטת רגל ומפרק תאגיד התחייבו בו אחרי מתן הצו.
הפרשי הצמדה לתקופה שמתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (א) עד יום העברת החוב לקופת הגמל, בתוספת 10% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) ניתן לגבי מעביד מעסיק צו כאמור בסעיף 127נה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, לא יהיה המפרק כמשמעותו בסעיף 127סא(א) לחוק האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
מיום 15.9.2019
תיקון מס' 29
ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 409 (ה"ח 1027)
פשיטת רגל ופירוק תאגיד חדלות פירעון או פירוק
19. (א) ניתן לגבי מעסיק צו כאמור בסעיף 127נה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, לא יהיה המפרק כמשמעותו בסעיף 127סא(א) לחוק האמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לא יהיה הנאמן או המפרק שמונה בהליך שניתן בו צו המנוי בסעיף האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שכונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל, מנהל עזבון בפשיטת רגל ומפרק תאגיד התחייבו בו אחרי מתן הצו שהנאמן או המפרק התחייב בו אחרי מתן הצו.
חוב קופת גמל כשכר מולן (תיקון מס' 10) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
19א. (א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(1) לגבי סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד – לפי סעיף 17;
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(2) לגבי סכום שמעסיק חייב במישרין לקופת הגמל (להלן – החוב) – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ג) קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעסיק ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ד) סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ה) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעסיק, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ו) היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בשינויים המחוייבים.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ז) בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעסיק חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(י) (1) עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעסיק לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעסיק לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעסיק בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל – יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד;
(2) שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעסיק כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעסיק לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
(יא) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
הוספת סעיף 19א
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף קטן 19א(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) הזכאית לבקש צו תשלום לפי סעיף זה היא קופת הגמל בלבד, והצו יינתן רק לזכותה.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 בעמ' 176 (ה"ח 920)
(א) לענין סעיף 19 יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל ובלבד שהתקיימו שני אלה:
מיום 3.8.1973
תיקון מס' 10
ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 270 (ה"ח 1080)
החלפת סעיף 19א
הנוסח הקודם:
חוב לקופת גמל כשכר מולן
19א. (א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1) בתקנונה של הקופה נקבע שאף אם המעביד לא שילם לקופה את הסכומים המגיעים ממנו במישרין או בשל ניכוי משכר העובד, רואים, לענין שמירת זכויותיו של העובד בקופה, כאילו שולמו הסכומים האמורים.
(2) הסכום שניכה המעביד לא שולם לקופה תוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 30 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא, בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) (בוטל)
(ג) פיצויי הלנת שכר לפי סעיף זה יהיו, על אף האמור בסעיף 17, שני אחוזים לחודש, וחלק של חודש – יראו כחודש מלא.
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 100 (ה"ח 1201)
19א. (א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין בשל ניכוי ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר ניכה המעביד חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה היה עליו לנכות, או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 30 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
(1) לגבי סכום שניכה המעביד שהמעביד חייב לנכות משכר העובד – לפי סעיף 17;
(2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת גמל – ארבעה אחוזים לחודש, וחלק של חודש יראו כחודש מלא.
(ג) סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א) ושולם לקופת הגמל, יראו לענין שמירת זכויות העובד בקופת הגמל כאילו שולם הסכום במועד.
(ג) קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעביד ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
(ד) סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(ה) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעביד סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעביד, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.
(ו) היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, בשינויים המחוייבים.
(ז) בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעביד חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
(י) (1) עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז–1957, המחייב מעביד לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעביד לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעביד בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל — יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד;
(2) שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעביד כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעביד לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(יא) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.
מיום 31.3.1981
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"א מס' 1014 מיום 31.3.1981 בעמ' 156 (ה"ח 1516)
החלפת פסקה 19א(ב)(2)
הנוסח הקודם:
(2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת גמל – ארבעה אחוזים לחודש, וחלק של חודש יראו כחודש מלא.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 212 (ה"ח 1734)
(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר ניכה המעביד לא שולם לקופה תוך 30 ימים 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות, או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 30 ימים 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
(1) לגבי סכום שהמעביד חייב לנכות משכר העובד – לפי סעיף 17;
(2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת הגמל (להלן – החוב) – הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, המתווספים לחוב בצירוף תוספת של עשרה אחוזים מהחוב וההפרשים כאמור.
(2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת הגמל (להלן – החוב) – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
19א. (א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעביד שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
(1) לגבי סכום שהמעביד שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד – לפי סעיף 17;
(2) לגבי סכום שמעביד שמעסיק חייב במישרין לקופת הגמל (להלן – החוב) – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ג) קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעביד מעסיק ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
(ד) סכום שמעביד שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(ה) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעביד מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעביד למעסיק, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.
(ו) היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בשינויים המחוייבים.
(ז) בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעביד שמעסיק חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
(י) (1) עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעביד מעסיק לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעביד והמעסיק לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעביד המעסיק בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל – יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד;
(2) שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעביד המעסיק כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעביד המעסיק לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(יא) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.
ביטוח במספר קופות גמל (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 ת"ט תשל"ו-1976 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
19ב. (א) הוראות סעיף 19א(ד) עד (יא) (להלן – הוראות) לא יחולו לגבי תשלום או שירות בעין כאמור בהוראות מאת קופת גמל, אם העובד או חליפו זכאים לקבלם במלואם, עקב אותו מקרה המזכה להם, מקופת גמל אחרת מכוח הסכם שבין המעסיק והעובד ולא מכוח ההוראות.
(ב) היו העובד או חליפו זכאים מכוח הסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתשלום או לשירות בעין שלא במלוא הערך שבו היו ניתנים להם מקופת הגמל הראשונה עקב אותו מקרה המזכה להם, או היו זכאים לתשלום או לשירות בעין כאמור מכוח ההוראות עקב אותו מקרה, ישאו כל קופות הגמל בתשלום במשותף או יתנו במשותף את השירות בעין, וחלוקת הנטל הכרוך בכך תהיה, בהעדר הסכמה ביניהן, כפי שיראה בית הדין האזורי לעבודה לצודק בנסיבות הענין.
(ג) משפנה עובד או חליפו לאחת מקופות הגמל לשם מימוש זכותו לפי ההוראות, תשלם הקופה את התשלום או תתן את השירות בעין, ככל המגיע לו, במלואם, ומשעשתה כן שוב לא יהיה זכאי העובד או חליפו כלפי קופת גמל אחרת לאותו תשלום או שירות בשל אותו מקרה וקופת הגמל ששילמה או נתנה את השירות בעין כאמור זכאית להחזר מקופת גמל אחרת כאמור בסעיף קטן (ב).
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 101 (ה"ח 1201)
ת"ט תשל"ו-1976
ס"ח תשל"ו מס' 807 מיום 22.4.1976 בעמ' 175
הוספת סעיף 19ב
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) הוראות סעיף 19א(ד) עד (יא) (להלן – הוראות) לא יחולו לגבי תשלום או שירות בעין כאמור בהוראות מאת קופת גמל, אם העובד או חליפו זכאים לקבלם במלואם, עקב אותו מקרה המזכה להם, מקופת גמל אחרת מכוח הסכם שבין המעביד המעסיק והעובד ולא מכוח ההוראות.
שמירת זכויות (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
19ג. הוראות סעיפים 19א ו-19ב לא יגרעו מזכויותיו של עובד כלפי מעסיק או קופת גמל על פי חיקוק, הסכם או תקנון קופת הגמל, או מחובות וזכויות הדדיות של מעסיק וקופת גמל על פי הסכם או תקנון קופת הגמל.
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 102 (ה"ח 1201)
הוספת סעיף 19ג
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
19ג. הוראות סעיפים 19א ו-19ב לא יגרעו מזכויותיו של עובד כלפי מעביד מעסיק או קופת גמל על פי חיקוק, הסכם או תקנון קופת הגמל, או מחובות וזכויות הדדיות של מעביד מעסיק וקופת גמל על פי הסכם או תקנון קופת הגמל.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
20. (א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוי פיטורים מכוחו – המאוחר שבין המועדים האלה:
(1) יום הפסקת יחסי עבודה;
(2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;
(3) אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עבודה – היום שבו נקבעה הזכות;
(תיקון מס' 12א) תשל"ז-1977
(4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עבודה ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות;
(5) אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום – יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:
(1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;
(2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ב1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ב2) המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעסיק או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.
(ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעסיק קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעסיק לאחר המועד האמור – יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;
(2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה;
(3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
(תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985
(ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעסיק הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ו) נפטר עובד או מי שהיה עובד, והפקיד המעסיק בקופת בית דין אזורי סכום של פיצויי פיטורים על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו – יראו, לענין סעיף קטן (ב), כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף 20
הנוסח הקודם:
צו תשלום
20. צו תשלום לא יוצא לפועל אלא אם עבר המועד להגשת בקשה לביטול הצו, ואם הוגשה בקשה – כל עוד בית משפט השלום לא החליט בה.
מיום 11.3.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 103 (ה"ח 1264)
הוספת סעיף 20
מיום 1.10.1977
תיקון מס' 12א
ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 בעמ' 218 (ה"ח 1298)
(א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוי פיטורים מכוחו – המאוחר שבין המועדים האלה:
(1) יום הפסקת יחסי עובד ומעביד;
(2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;
(3) אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד – היום שבו נקבעה הזכות;
(4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות;
מיום 31.3.1981
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"א מס' 1014 מיום 31.3.1981 בעמ' 156 (ה"ח 1516)
(ב) לפיצויי הפיטורים שלא שילם מעביד תוך ששים יום מהמועד לתשלומם יווסף בעד כל חודש, החל מאותו המועד, פיצוי הלנה בשיעור של חמישה אחוזים מסכום פיצויי הפיטורים שלא שולם בסכום הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, המתווספים לפיצויי הפיטורים בצירוף תוספת של חמישה עשר אחוזים מסכום הפיצויים וההפרשים כאמור, בהפחתת סכום של חוב שחב העובד למעביד או של סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים; פיצוי הלנה כאמור יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן זה, חלק מפיצויי הפיטורים.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 212 (ה"ח 1734)
(ב) לפיצויי הפיטורים שלא שילם מעביד תוך ששים יום מהמועד לתשלומם יווסף בעד כל חודש, החל מאותו המועד, פיצוי הלנה בסכום הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, המתווספים לפיצויי הפיטורים בצירוף תוספת של חמישה עשר אחוזים מסכום הפיצויים וההפרשים כאמור, בהפחתת סכום של חוב שחב העובד למעביד או של סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים; פיצוי הלנה כאמור יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן זה, חלק מפיצויי הפיטורים.
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:
(1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם — הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;
(2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם — הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים.
(ב2) המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.
(ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעביד לאחר המועד האמור – יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.
(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, על תשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים כאילו הוא פיצוי הלנת שכר לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;
(2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד;
(3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
(ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 60 יום 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
20. (א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוי פיטורים מכוחו – המאוחר שבין המועדים האלה:
(1) יום הפסקת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה;
(2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;
(3) אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה – היום שבו נקבעה הזכות;
(4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות;
(5) אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום – יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין.
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:
(1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;
(2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם — הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים.
(ב2) המעביד המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד למעסיק או סכום שהמעביד שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.
(ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעביד למעסיק קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעביד למעסיק לאחר המועד האמור – יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.
(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;
(2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה;
(3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעביד למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
(ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד המעסיק הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ו) נפטר עובד או מי שהיה עובד, והפקיד המעביד המעסיק בקופת בית דין אזורי סכום של פיצויי פיטורים על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו – יראו, לענין סעיף קטן (ב), כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.
(תיקון מס' 9) תשל"א-1971
21. (בוטל).
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 בעמ' 176 (ה"ח 920)
ביטול סעיף 21
הנוסח הקודם:
נוהל במתן צו תשלום
21. לא יתן ממונה על גביית השכר צו תשלום, אלא אם שלח הודעה למעביד, חמישה ימים מראש, על המועד והמקום בו ידון בבקשה למתן הצו והזמינו לבוא לפניו; ההודעה תישלח לפי מען המפעל, ובאין מען כזה – לפי מען המעביד.
(תיקון מס' 7) תשכ"ט-1969
21א. (בוטל).
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)
הוספת סעיף 21א
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף 21א
הנוסח הקודם:
סמכויות עזר
21א. (א) ממונה על גביית שכר רשאי-
(1) להזמין אדם להעיד לפניו, להיחקר כעדאו להגיש מסמך, וכן לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן צדק;
(2) ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניו לאחר שלא בא לפי הזמנה כאמור בפסקה (1) ללא סיבה סבירה וכן להטיל עליו תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה ולקנוס אותו בסכום שלא יעלה על מאה לירות;
(3) לקנוס בסכום שלא יעלה על 100 לירות אדם שסירב להעיד, להיחקר או להגיש מסמך כפי שנדרש;
(ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה כדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
(ג) שר העבודה רשאי להסדיר בתקנות דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים, שהתייצבו לפני הממונה על פי הזמנה כאמור בסעיף קטן (א), והפקדתם על ידי המבקש הזמנת עד.
(תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964
22. (בוטל).
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)
ביטול סעיף 22
הנוסח הקודם:
22. ניתן צו תשלום ולא בוטל, חייב המעביד בתשלום אגרה בשיעור של 3% משכר העבודה שהוא חייב לשלמו על פי הצו, אך לא פחות משתי לירות ולא יותר מ-50 לירות; פקודת המיסים (גביה) – להוציא סעיף 12 שבה – חלה על האגרה כאילו היתה מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
(תיקון מס' 7) תשכ"ט-1969
23. (בוטל).
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
החלפת סעיף 23
הנוסח הקודם:
23. הסמכות הנתונה לממונה על גביית השכר לתת צו תשלום אינה באה לגרוע מזכותו של עובד לתבוע שכרו בדרך בה תובעים חוב אזרחי.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
ביטול סעיף 23
הנוסח הקודם:
שמירת סמכות
23. הסמכות הנתונה לממונה על גביית השכר לתת צו תשלום אינה באה לגרוע מזכותו של עובד לתבוע שכרו בדרך בה תובעים חוב אזרחי, אף אם בקשת העובד לצו תשלום נדחתה בשלמותה או בחלקה על ידי הממונה על גביית השכר.
פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
24. (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה –
"פנקס שכר" – פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;
"תלוש שכר" – רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.
(ב) פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
(ג) הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעסיקים או עובדים כאמור ובתנאים ובדרך שקבע.
(ה) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
(1) לשנות, בצו, את התוספת;
(2) לקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר, לסוגי מעסיקים או עובדים.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 612 (ה"ח 179)
החלפת סעיף 24
הנוסח הקודם:
פנקס-השכר
24. מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו; שר העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה ואת הפרטים שיירשמו לפיו.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
24. (א) מעביד מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה –
"פנקס שכר" – פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;
"תלוש שכר" – רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.
(ב) פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
(ג) הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעבידים מעסיקים או עובדים כאמור ובתנאים ובדרך שקבע.
(ה) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
(1) לשנות, בצו, את התוספת;
(2) לקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר, לסוגי מעבידים מעסיקים או עובדים.
ניכויים משכר עבודה (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
25. (א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;
(תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1964 (תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968
(3ב) דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(תיקון מס' 3) תשכ"ד-1963
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(תיקון מס' 13) תש"ם-1979
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.
מיום 1.4.1959
תיקון מס' 1
ס"ח תשי"ט מס' 270 מיום 23.1.1959 בעמ' 40 (ה"ח 346)
ביטול פסקה 25(א)(4)
הנוסח הקודם:
(4) תשלומים ללשכת העבודה שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או שהעובד הסכים בדרך אחרת שינוכו;
"לשכת העבודה" – לשכת עבודה שאוצר המדינה משתתף בכיסוי תקציבה והיא נתונה לפיקוח שר העבודה.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
הוספת פסקה 25(א)(4)
מיום 16.12.1964
תיקון מס' 4
ס"ח תשכ"ה מס' 439 מיום 16.12.1964 בעמ' 14 (ה"ח 620)
הוספת פסקה 25(א)(3א)
מיום 23.8.1968
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 בעמ' 256 (ה"ח 790)
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(3א) (3ב) דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
מיום 4.12.1979
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 951 מיום 4.12.1979 בעמ' 30 (ה"ח 1418)
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
25. (א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב) דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד המעסיק, רשאי המעביד המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.
העברת סכומים שנוכו (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
25א. (א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעסיק למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 612 (ה"ח 179)
הוספת סעיף 25א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
25א. (א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעביד המעסיק למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת.
עונשין (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
25ב. (א) מעסיק העושה אחד מאלה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין):
(1) לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;
(2) מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב).
(ב) מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(תיקון מס' 25) תשס"ט-2009
(ב1) (1) מעסיק שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעסיק לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;
(2) לא יועמד מעסיק לדין בשל עבירה לפי פסקה (1), אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחקו העונשין.
(ד) מעסיק שעבר עבירה לפי ההוראות המפורטות להלן, בנסיבות מחמירות, דינו –
(1) סעיף קטן (א) או (ב) – כפל הקנס הקבוע באותו סעיף קטן, לפי העניין;
(2) סעיף קטן (ג) – מאסר 30 חודשים או קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ה) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – כל אחת מאלה:
(1) המעשה נעשה בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד או בעבורו;
(2) המעסיק מואשם בכתב האישום בשישה אישומים לפחות בשל ביצוע עבירות לפי חוק זה, בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ובלבד ששישה אישומים הם בשל עבירות שנעברו כלפי שני עובדים, שלושה אישומים כלפי כל אחד מהם; במניין האישומים לפי סעיף זה, יראו אישום בעבירה כלפי יותר מעובד אחד כאישום בעבירה כלפי כל אחד מהעובדים.
מיום 1.2.2009
סעיף קטן 25ב(ג) מיום 6.7.2008
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 612 (ה"ח 179)
הוספת סעיף 25ב
מיום 1.7.2010
תיקון מס' 25
ס"ח תשס"ט מס' 2208 מיום 10.8.2009 עמ' 314 (ה"ח 436)
הוספת סעיף קטן (ב1)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
25ב. (א) מעביד מעסיק העושה אחד מאלה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין):
(1) לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;
(2) מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב).
(ב) מעביד מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב1) (1) מעביד מעסיק שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד והמעסיק לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;
(2) לא יועמד מעביד מעסיק לדין בשל עבירה לפי פסקה (1), אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) מעביד מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחקו העונשין.
(ד) מעביד מעסיק שעבר עבירה לפי ההוראות המפורטות להלן, בנסיבות מחמירות, דינו –
(1) סעיף קטן (א) או (ב) – כפל הקנס הקבוע באותו סעיף קטן, לפי העניין;
(2) סעיף קטן (ג) – מאסר 30 חודשים או קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ה) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – כל אחת מאלה:
(1) המעשה נעשה בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד או בעבורו;
(2) המעביד המעסיק מואשם בכתב האישום בשישה אישומים לפחות בשל ביצוע עבירות לפי חוק זה, בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ובלבד ששישה אישומים הם בשל עבירות שנעברו כלפי שני עובדים, שלושה אישומים כלפי כל אחד מהם; במניין האישומים לפי סעיף זה, יראו אישום בעבירה כלפי יותר מעובד אחד כאישום בעבירה כלפי כל אחד מהעובדים.
אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון מס' 6) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008
26. (א) (בוטל).
(תיקון מס' 23) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(תיקון מס' 23) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(תיקון מס' 23) תשס"ה-2005
(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
26. סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25 יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 21 יום לאחר תשלום שכר העבודה שממנו נוכה תוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס אלף לירות.
מיום 9.10.2005
תיקון מס' 23
ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 בעמ' 913 (ה"ח 175)
26. (א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25 יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס אלף לירות מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 613 (ה"ח 179)
העברת סכומים שנוכו אחריות נושא משרה בתאגיד
26. (א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25 יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
סמכות שיפוט ותרופות (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008
26א. (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
(תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור;
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת;
(תיקון מס' 25) תשס"ט-2009
(3) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2009;
(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 613 (ה"ח 179)
הוספת סעיף 26א
מיום 1.7.2010
תיקון מס' 25
ס"ח תשס"ט מס' 2208 מיום 10.8.2009 עמ' 314 (ה"ח 436)
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעביד מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור;
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת;
(3) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2009;
(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעביד המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד המעסיק כאמור;
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד המעסיק אחרת;
נטל הוכחה (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
26ב. (א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו; בסעיף זה –
"גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" – כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"פנקס שעות עבודה" – פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות.
(ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 614 (ה"ח 179)
הוספת סעיף 26ב
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
26ב. (א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו; בסעיף זה –
"גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" – כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"פנקס שעות עבודה" – פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעביד המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות.
(ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעביד המעסיק אחרת.
פיצוי הלנת שכר והליך פלילי (תיקון מס' 25) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
26ג. (א) בבואו לפסוק פיצוי הלנת שכר למעסיק כאמור בסעיף 17, רשאי בית דין לעבודה להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה, או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו לפי חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009.
(ב) בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעסיק פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(ג) בבואו לגזור את דינו של מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם.
מיום 1.7.2010
תיקון מס' 25
ס"ח תשס"ט מס' 2208 מיום 10.8.2009 עמ' 315 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 26ג
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
26ג. (א) בבואו לפסוק פיצוי הלנת שכר למעביד למעסיק כאמור בסעיף 17, רשאי בית דין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה, או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו לפי חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009.
(ב) בבואו להטיל קנס על מעביד מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעביד המעסיק פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(ג) בבואו לגזור את דינו של מעביד מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם.
(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976
27. (בוטל).
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
27. מעביד החייב בתשלומים לקופת גמל ישלם אותם תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה תוך 30 יום מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות.
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 102 (ה"ח 1201)
ביטול סעיף 27
הנוסח הקודם:
תשלום לקופות גמל
27. מעביד החייב בתשלומים לקופת גמל ישלם אותם תוך 30 יום מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות.
זכות תביעה (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 20) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
28. (א) לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעסיק:
(1) אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25;
(2) קופת גמל – לגבי סכום שהמעסיק חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור;
(תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987
(3) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה – לגבי סכום שהמעסיק חייב לשלם לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977.
(תיקון מס' 20) תשס"ב-2002
(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
מיום 1.4.1976
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 בעמ' 102 (ה"ח 1201)
החלפת סעיף 28
הנוסח הקודם:
28. אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25, או קופת גמל אשר לה חייב המעביד לשלם סכום כאמור בסעיף 27, תהא להם זכות תביעה נגד המעביד במישרין.
מיום 1.7.1987
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 83 (ה"ח 1766)
ת"ט תשמ"ח-1987
ס"ח תשמ"ז מס' 1229 מיום 26.11.1987 בעמ' 10
הוספת פסקה 28(א)(3)
מיום 30.1.2002
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ב מס' 1827 מיום 30.1.2002 בעמ' 126 (ה"ח 3057)
28. (א) לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעביד:
(1) אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25;
(2) קופת גמל – לגבי סכום שהמעביד חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור;
(3) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה – לגבי סכום שהמעביד חייב לשלם לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977.
(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעביד המעסיק:
(1) אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25;
(2) קופת גמל – לגבי סכום שהמעביד שהמעסיק חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור;
(3) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה – לגבי סכום שהמעביד שהמעסיק חייב לשלם לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977.
הגנה על עובד (תיקון מס' 20) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
28א. לא יפגע מעסיק בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור.
מיום 30.1.2002
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ב מס' 1827 מיום 30.1.2002 בעמ' 126 (ה"ח 3057)
הוספת סעיף 28א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
28א. לא יפגע מעביד מעסיק בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור.
(תיקון מס' 9) תשל"א-1971
29. (בוטל).
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 בעמ' 176 (ה"ח 920)
ביטול סעיף 29
הנוסח הקודם:
מועד לתשלום פיצויי פיטורים
29. פיצויי פיטורים המגיעים לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או נוהג ולא הוסכם על מועד לתשלומם, ישולמו במועד שנקבע על ידי ממונה על גביית השכר, ואם פסק בית משפט או בורר על תשלומם – במועד שנקבע בפסק הדין.
ערבות מעסיק חדש לחוב קודמו (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
30. (א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על העברת מפעל, חלוקתו או מיזוגו עקב פשיטת רגל או עקב פירוק של חברה או אגודה שיתופית בגלל אי-יכלתה לשלם חובותיה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
ערבות מעביד מעסיק חדש לחוב קודמו
(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד המעסיק הקודם, אלא שהמעביד שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעביד המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור.
ביצוע ותקנות (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 6) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7) תשכ"ט-1969
31. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
31. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות בדבר סדרי דין ונוהל בפני ממונה על גביית השכר.
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
31. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות בדבר סדרי דין ונוהל בפני ממונה על גביית השכר ובדבר אגרת דיון וחיוב הצדדים בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך-דין, בשל בקשות לצווי תשלום על חוב לקופות גמל.
מיום 1.9.1969
תיקון מס' 7
ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)
31. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות בדבר סדרי דין ונוהל בפני ממונה על גביית השכר ובדבר אגרת דיון וחיוב הצדדים בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך-דין, בשל בקשות לצווי תשלום על חוב לקופות גמל.
חובת התייעצות
32. לא יתקין שר העבודה תקנות לפי סעיף 31 אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
המדינה כמעסיק (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
33. לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
המדינה כמעביד כמעסיק
33. לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כמעסיק כדין כל מעביד מעסיק אחר.
שמירת זכויות
34. חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג.
ביטולים
35. (א) בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול הספר השני של המג'לה.
(ב) הסעיפים 82 ו-83 לחוק ההוצאה לפועל העותומני - בטלים.
תחילה
36. תחילת חוק זה ביום י"א בניסן תשי"ח (1 באפריל 1958).
(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014
תוספת
(סעיף 24(ב))
פרטי השכר ששולם לעובד
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 615 (ה"ח 179)
הוספת תוספת
1. פרטים לגבי העובד והמעסיק –
(א) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
(ב) שם המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעסיק.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
1. פרטים לגבי העובד והמעביד והמעסיק –
(א) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
(ב) שם המעביד המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד המעסיק.
2. (א) תאריך תחילת ההעסקה.
(ב) ותק מצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה, לפי הגבוה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(ב) ותק מצטבר אצל המעביד המעסיק או במקום העבודה, לפי הגבוה.
3. לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו.
4. תקופת התשלום –
(1) התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;
(2) מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;
(3) מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;
(4) מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש;
(5) מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;
(6) מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעסיקו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(6) מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעבידו מעסיקו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.
5. השכר ששולם לעובד –
(1) ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;
(2) השכר הרגיל;
(תיקון מס' 26) תשע"א-2011
(3) תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
(4) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(5) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(6) סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;
שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 4(1), יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם.
מיום 2.3.2011
תיקון מס' 26
ס"ח תשע"א מס' 2279 מיום 2.3.2011 עמ' 364 (ה"ח 360)
(3) תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
6. הניכויים –
(1) ניכוי מס הכנסה;
(2) ניכוי דמי ביטוח לאומי;
(3) ניכוי דמי ביטוח בריאות;
(4) ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
(5) כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;
(6) סך כל הניכויים.
7. תשלומי המעסיק בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים לשכר העובד, לרבות הפרשות המעסיק לקופת גמל.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 28
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
7. תשלומי המעביד המעסיק בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים לשכר העובד, לרבות הפרשות המעביד המעסיק לקופת גמל.
8. פרטי הפירעון –
(1) הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;
(2) הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012
(3) דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק.
מיום 31.1.2022
תיקון מס' 27
ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח 664)
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564
צו תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585
צו (מס' 2) תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570
צו תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832
צו (מס' 2) תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384
צו תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683
צו (מס' 2) תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704
צו תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643
צו (מס' 2) תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386
צו תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898
צו (מס' 2) תשע"ח-2018
ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584
צו תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912
צו (מס' 2) תשע"ט-2019
ק"ת תשע"ט מס' 8251 מיום 24.7.2019 עמ' 3520
צו תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8332 מיום 22.1.2020 עמ' 454
צו (מס' 2) תש"ף-2020
ק"ת תש"ף מס' 8662 מיום 20.7.2020 עמ' 1822
צו תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9129 מיום 31.1.2021 עמ' 1764
צו (מס' 2) תשפ"א-2021
ק"ת תשפ"א מס' 9523 מיום 27.7.2021 עמ' 3830
(3) דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק.
9. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד.
יצחק בן-צבי דוד בן-גוריון מרדכי נמיר
נשיא המדינה ראש הממשלה שר העבודה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
